בפוסט זה נציג את התרגום המוצע על ידינו למספר מונחי יסוד בתחום ההרלדי. מדובר פה במונחים ממש יסודיים כדי להתאים את הקורא דובר העברית לרמת הכרה ותיאור אירופאים בתחום זה. אנו לא נכנס למונחים האומנותיים יותר, כדי לא להאריך מעבר לצורך. בתקווה שמונחי העיצוב ההרלדי יקבלו פוסט או פוסטים משלהם בהמשך.
סמלי משפחה/סמלי כלים
(Family Insignia/Armorial Insignia)
מונח זה נמצא בשימוש באתרנו במקום המונח הבא במילון, 'נשיאת כלים' (שהוא כנראה התרגום המדויק יותר), מאחר והוא מפשט את המושג מעט לדוברי עברית שאינם מכירים את תחום ההרלדיקה. בנוסף, היהודים בגלויות אירופה שהשתמשו בהרלדיקה, נטו להשתמש באופנים הים תיכוניים שלה, כלומר במסורת הרלדית ספרדית ואיטלקית או בדומה לה. באיטלקית המונח 'סמל משפחה' (סטמה די פמיליה – Stemma di Famiglia) הוא המונח השגור לתיאור 'מעיל כלים' (קואט אוף ארמס-Coat of Arms) כפי שמכנים זאת באנגלית, כך שהתרגום הזה מאיטלקית נראה ראוי. כוונתו של המונח אם כן, הוא הסמלים שבשימוש משפחה (אף שבתיאור כללי המונח יכול לתאר גם גופים שונים -כמו עסקים), אך בעיקר השלט (מגן מלחמה מצויר) ואביזריו.
'כלים' בהקשר זה מתייחס לכלי המלחמה, שהיו חלק מהנכסים היקרים ביותר של רכוש המשפחה ובהחלט היו נושאים עליהם את סמליהם. לפיכך, סמל מלחמה הוא מילה נרדפת לסמלי משפחה. בשפה העברית, ההתמקדות הלשונית היא בשם התואר 'כלי' ולא '..של מלחמה' (ארמוריאל – Armorial) שהיא המונח שבאה באופן מילולי לתרגם. זה עובד טוב יותר ככה, במיוחד בהקשר עברי מודרני. לראש הדף
נשיאת כלים – הישגי כלים
(Armorial Bearings – Armorial Achievements)
מונח המתאר את כל הכלים ואביזרים הנישאים על ידי משפחה, אדם וכדומה, כפי שהוזכר בערך מעלה 'סמלי משפחה'. אין אנו משתמשים בו בדפי האתר מאחר ותרגומו לעברית אינו טוב, כלומר, אין רגילים בו דוברי העברית.
הישגי הכלים הוא פיתוח נוסף למונח 'נשיאה' ונראה שכוונתו לסמלי אדם לאחר פטירתו מעולם זה, במובן שהם מייצגים את סך הישגיו במשך חייו. התפתחות לשונית זו מוכחת מהתפתחות המונח האנגלי שהישגי הכלים בא לתרגם (אצ'יבמנט מהמילה הצ'מנט- Achievement, Hachment). מדובר בציור או חריטה על עץ שהייתה מוצבת כיד לנפטר בכנסיות. על אלו היו מופיעים בנוסף לסמלי המשפחה, עיטורים ומסדרים להם זכה הנפטר, סמלי מעמד האבירות כדורבני רוכבים, כובעי משרה ועוד. להבדיל אך בדומה, על מצבות יהודיות רבות ישנם ציורים חרוטים המייצגים את הישגיו הבולטים של הנפטרת כקופת צדקה לנדבן, שש ספרים מצוירים מהצד – למשנן שש סדרי המשניות וכן על זה האופן. לראש הדף
הראות – רואה (Heraldry – Herald)
תרגום המונח המקובל (הרלדרי Heraldry) לכל התחום של 'סמלי משפחה' (Coats of Arms) ובהרחבה לתחומים הקשורים של עצי משפחה ויוחסין (כך היה עד למאה ה-20), דגלים (בדומה לקודם), מסדרים ועיטורים, טקסים ממלכתיים, ואפילו דיפלומטיה – בעיקר בימי הביניים. המונח מגיע כמובן מבעל התפקיד – הראלד. מקורו של המונח האנגלי מקורו במונח גרמני ישן המתאר בקירוב 'שר צבא' (הראוואלד – Herawald) אך כך או כך, השפה הצרפתית משתמשת במונח דומה לציון בעל התפקיד – (הראות – Heraut). התרגום לעברית עובד טוב יותר כאשר המונח הצרפתי הזה משמש כהקבלה ישירה. בתעתיק לעברית, הראות פירושו המילולי 'להיראות'. הרחבה זו קשורה אולי לציווי שיש לבני העם היהודי 'להיראות' במקום הנבחר של היוצר (המקדש בירושלים) שלוש פעמים בשנה. זה יכול לעזור לנו להבין את המצווה בצורה מחודשת, שכדי להיראות, יש להראות גם את הסמלים והדגלים של המשפחות הנוכחות.
הראלד (רואה) אם כן נלקח כאן בהרחבה, או ליתר דיוק שורש בשפה העברית של הראות (הרלדיקה – Heraldry). רואה הוא גם מונח קדום בעברית, אחד משמות התואר לנביא. אכן, הרואים (הראלדים) תפקידם לראות שלטים ולזהות אותם, בעוד הרלדיקה כולה מבוססת על ראיית שלטי אחרים והכרתם, ולכן נראה כי התרגומים מתאימים למדי. לראש הדף
שלט (Shield)
תרגום נוסף המבוסס על צליל המונח באנגלית (שילד), שנראה באופן מפתיע כמשתלב בנוחות במונח כפי שהוא ידוע בעברית, אם כי לא באותה משמעות לחלוטין בשימושה בעברית המודרנית. המונח משמש בימינו לשלטים, שלטי חוצות וכן הלאה, אך אני חושב שבמקור כנראה פירוש הדבר היה קרוב מאוד למה שמשמעותו של מגן באנגלית. הכוונה היא למגן המלחמה, שהוא החלק העיקרי של 'סמלי מלחמה'. זה מזכיר לנו שגם אם אנו חיים בחברות שלוות יותר מבעבר, החיים, בכל דרך שנחיה אותם, מייצגים מאבק בין החלטות טובות ורעות, וסמלי משפחה נמצאים שם כדי לשמור עלינו מוגנים על ידי ערכינו, להזכיר לנו מה אלה ומנחים אותנו חזותית לניצחון. לראש הדף
טוטף/עיטור קסדה (Crest)
סמל נוסף שמוצב מעל קסדת המלחמה שהיא עצמה בדרך כלל ממוקמת מעל המגן. ההרלדיקה היהודית באירופה לעתים קרובות מיוצגת ללא 'עיטור קסדה' שכזה, בהתאם למסורות האיברית (ספרד) והאיטלקית שהזכרנו שרב המשותף לה עמהם. היעדרו במקרים אלה אינו מייצג בשום צורה איזה 'חוסר' במעמד או 'רשמיות' בסימני המלחמה. בשימוש גרמני והולנדי, הטוטף נקרא 'מעל השלט' (אוברוופן – Oberwappen) או עיטור/קישוט הקסדה (הלם טקן – Helm teken). אנו השתמשנו כאן במונח הגרמני הזה בתרגום אפשרי למונח האנגלי שיש המתרגמים אותו – ציץ, ציצה (קרסט – Crest). אפשרות נוספת היא הביטוי המקראי המעט מעורפל – טוטף שנמצא ברבים (טוטפות), ונחשב באופן מסורתי כמקור למצוות התפילין. זה כמובן אובייקט שחובשים על המצח ומכונה במפורש אות – כלומר, סמל או סימן. אז לחשוב על סמל שלובשים מעל הראש וכיסוי הראש כ-טוטף נשמע הגיוני. לראש הדף
אות/סימן (Sign/Insignia)
מונח שעושים בו שימוש מופרז לחלוטין בעברית, אות משמש בספר במדבר בפסוק המפורסם, המצוטט לעתים קרובות (בהקשר להרלדיקה) "..באותות לבית אבותם.." (במדבר ב, ב). לכן, נוכל להניח שהוא ישמש כביטוי הרלדי. אכן הוא יכול לשמש תרגום לתג (באדג' – Badge), כסמל קדם-הרלדי, או כתג הרלדי. אך השימוש בו בכל דרך נוספת, בקשר לנשיאת כלים עצמם, ישמש רק כדי לבלבל את העניין ולטשטש אותו. המונח כבר בשימוש בעברית מודרנית לכל דבר – החל מסמלים דמויי הרלדיקה, תגים, מדליות, סיכות, סרטי מדליות ('אותות מערכה') וכו'. לראש הדף
סמל (Symbol)
מעין תחליף לערך הנ"ל (אות), מקורו של המילה סמל פחות קדום, אך לא פחות בתדירות שימושו בעברית המודרנית. סמלים מכל סוג שהוא – כולל סמלי לוגו, סיכות, תגים וכן הלאה, כולם מובאים תחת מטריית סמל בימינו. בלבול המונחים הזה אינו אלא סיבה אחת לצורך להכניס (מחדש) את ההרלדיקה לתודעה היהודית ולתרבות הלאומית הישראלית. המונח אכן הופך להיות שימושי בשילוב עם 'משפחה' ומכאן השימוש ב'סמלי משפחה' כפי שהובא בתחילת פוסט זה. לראש הדף
תג (Badge)
כפי שהזכרנו קודם בפוסט, תג (באדג'-Badge) הוא שם כללי לסמלים שאינם בהכרח הרלדיים. לכן, הוא משמש לתיאור סמלים קדם-הרלדיים ו'סמלי משנה' הרלדיים נלווים. אלה נדרשים בימינו בדרך כלל רק על ידי מוסדות, תאגידים וגופים ממשלתיים וכו', שיש להם 'בני חסות' (עובדים) ורכוש רב בדומה לאדון מימי הביניים. מאידך, היסטורית שלטים יהודיים התחילו פעמים רבות כ'תגים' על חותמות ומטלטלין, כך שישנה סיבה לשימוש רווח בהם גם כיום בהרלדיקה יהודית.
המונח העברי עבור באדג' יכול להיות בתיאוריה כל אחד משני המונחים הקודמים שתורגמו (אות / סמל), אך תג נראה מתאים יותר, מכיוון שהוא חולק צליל דומה. זו הייתה סיבה חוזרת ונשנית עבורנו בבחירת התרגומים, בהתבסס על התיאוריה הדתית לפיה העברית נובעת ישירות משפת המקור (או שהיא המקור) ולכן לכל השפות צריכות להיות שאריות מונחים, מונחים דומים או נגזרות. במקרה שלנו, תג – Tag / Thag / D'ag – תלוי בהגיית האות ת', נראה עם הזזת האות 'a' והפלת 'B', כדומה ל-(B-adge). זה דומה גם למונח בשפות הטורקיות 'Tamga / Tagma', שפירושה סימן או תג.
הרואה העברי 