בית הכנסת אבולעפיה ('אל טרנסיטו') בעיר טולדו שבספרד ומורשת הסמלים של המשפחה
היום נחקור אנדרטה מפורסמת להישגי הקהילה הספרדית היהודית ומה שהיא יכולה לספר לנו על המורשת ההראלדית של מייסדה, משפחתו ובהרחבה, של יהודי ספרד.
בית הכנסת אבולעפיה בטולדו, ספרד, המכונה 'אל טרנסיטו', הוא מבנה אדריכלי מפורסם ברחבי העולם. הוא נבנה כבית הכנסת 'הפרטי' של הרב שמואל הלוי אבולעפיה ומשפחתו, מה שרק אומר שהוא קיבל באופן אישי את אישור המלך לבנות אותו, אך בבירור (לפי גודלו) הוא נועד לשימוש הקהילה היהודית המקומית. לאחר צו הגירוש בשנת 1492, הוסב לכנסייה ונמסר למסדר הצלבני של קלטרווה (Calatrava). שלטים מופיעים על דלת ומזבח נוצרי שנעשו על ידי הפטרונים המאוחרים יותר של המבנה, שעשויים לעניין אותנו בעצמם. אך מאמר זה מתמקד בשרידי התיאורים ההראלדיים המקוריים על הטיח הדקורטיבי של בית הכנסת.
הקירות הפנימיים של בית הכנסת מכוסים בטיח 'סטוקו' (stucco) כולל הקיר המזרחי כולו ובחלקים העליונים של כל הצדדים, שם הייתה עזרת הנשים. על הקיר המזרחי שלושה מקטעים מלבניים של טיח מעוטר, המרכזי בו נמצא 'ארון הקודש' שהכיל את ספרי התורה, ולידו שני קטעים מעוטרים נוספים. החלק התחתון של 'הלוחות' הצדדיים האלה כולל כתובות הקדשה שמעל כל אחת מהן מגן המתאר את שלט המלוכה של קסטיליה ולאון. מונחות לרגלי השלטים הללו (בצידי בסיסם) שני תיאורים של 'תג' – טירה בעלת שלושה צריחים עם שני (או שלושה) שושנים על גבי צריחי הצד (והצריח הראשי). נראה ש"תגי הצד" הללו מעולם לא נבחנו על ידי כתיבה ומחקר אקדמי, נחשבו כפשוט דקורטיביים, או טפלים לעיצוב. אך האם "טירות השושנים" האלה כל כך תמימות?
שמתי לב לראשונה ל"טירות השושנים" האקראיות האלה לפני כמה שנים (בתמונה אחת או שתיים מספרים נפרדים וכו') ותהיתי לגבי משמעותן. אני טוען כאן כי אלה למעשה מייצגים את השלט (או התג) של מייסד בית הכנסת שמואל אבולעפיה. ההוכחה לכאורה הראשונה שלי לכך, נעוצה בעובדת היכרות מוקדמת שלי עם אחד החותמות היהודיות 'המפורסמות' מימי הביניים שעדיין קיימות כיום. החותם ממוקם במוזיאון הבריטי, ועוצב עבור 'טודרוס בן שמואל הלוי נ"ע אל-לוי', כפי שחרוט בכתובת העברית סביב החותם. משפחת הלוי הזאת זהה למשפחת אבולעפיה, שם שכנראה נמנעו מלהוסיף אותו לכתובת, מאחר וכפי המשתמע אינו בעברית.
הצורה הכללית של החותם היא של 'קווטרפיל' (quatrefoil), המעוצב למראה על ידי ריבוע ובכל אחד מצדיו מתאר של עיגולים למחצה קטנים יותר. צורה סימטרית זו הייתה נושא פופולרי בארכיטקטורה ואמנות של ימי הביניים, כשלעצמה אולי מייצגת שושן הנשקף מלמעלה. הכיתוב שהוזכר לעיל עוקב אחר שולי הריבוע כאשר צורת שושן מופיעה על כל צד מעוגל, בסך הכל ארבעה ובמרכז העיצוב כולו, טירה. אז טירה עם ארבעה שושנים, על חותם שנראה בבטחה כשייך לבן משפחה (אם לא לבן ממש) של האיש שבנה את בית הכנסת שיש ליד שלטו המלכותי של פטרונם, המלך, טירה עם שניים או שלושה שושנים. קשה להאמין שזה מקרי. מאחר והחותם כולל עוד שושן אחד, אפשר לטעון שאולי זוהי סוג של עדות שהבעלים היה דור מאוחר יותר מר' שמואל שר האוצר, שנראה כי השתמש רק בשלושה שושנים (אולי הדורות המיוצגים הללו בעמדות כוח או שירות למלכי קסטיליה?). שלב נוסף יהיה לפרט כי התיאור בתוך מגן (כפי שיובא בפסקה הבאה) הוא תמיד עם שתי שושנים בלבד, אולי המצביע על כך שהשלט היה עוד מדורו של אבי שמואל שר האוצר?
מה שלא ידעתי הוא שיש הוכחה הרבה יותר ברורה לקשר הזה, באותו בית כנסת עצמו. אתם רואים, קשה להוכיח באופן חד משמעי את הקשר בין בעל החותם לרב שמואל שר האוצר. השמות טודרוס ושמואל מצויים שניהם במשפחה במשך כמה דורות, כך שנראה שהקשר המדויק לא ברור. בינתיים, מהתמונות אשר זמינות באינטרנט (ויקישיתוף וכו') ניתן לראות שעל הקיר המערבי של בית הכנסת, וגם על הקירות הצפוניים והדרומיים – ישנם מגינים נוספים – חלקם שוב עם שלטי המלוכה, אחרים – כנראה שש, יש להם טירה בעלת שלושה צריחים עם שני שושנים מעל שני צריחי הצד. מהתמונות הזמינות בויקישיתוף, נראה גם כי עדיין ישנם עקבות צבע, שנראה ומראים שדה כחול (רקע המגן). יתר על כן, הפינות של שני מקטעי הצד (או לוחות הצד) בקיר המזרחי שהוזכרו קודם לכן כוללות חזרות נוספות על תג 'טירת השושנים', שתואר לעיל. בסך הכל, ישנם 12 תיאורים של התג הזה, רק על הקיר המזרחי.
מכל העדויות המקוונות הללו עולה תמונה הרבה יותר ברורה. נראה כי משפחת אבולעפיה השתמשה בשלט הבא: שדה תכלת ובו טירה בעלת שלושה צריחים ובראש כל אחד מצריחי הצד שושן. צבעי החלקים (או הציורים) בשלט אינם ברורים, אך באופן הגיוני, הטירה כנראה הייתה זהב, השושנים הם אחד משתי המתכות. בסך הכל נראה כי שישה שלטים כאלה מופיעים סביב קירות בית הכנסת. הסמלים החקוקים על החותם, כמו גם הסמלים בבית הכנסת – אלה ליד השלט המלכותי על כתובות ההקדשה ופינות הלוחות שבקיר המזרח, וארבעה אחרים בקיר המערבי שמעל שני חלונות, שם הם נמצאים בתוך צורת קווטרפיל הדומה לחותם – בהם יש לראות כתגים, אם במובן הטרום-הרלדי או אכן כליווי הרלדי לשלט.
הודות לתמונות בויקיפדיה או בויקישיתוף, כל תעלומה סביב הקשר האפשרי בין חותם טודרוס לבין הסמלים בבית הכנסת של שמואל אבולעפיה תסולק בבירור. תמונות דומות ניתנות לצפייה בגוגל, באמצעות גוגל מפות, אך ייתכן שהן מוגנות בזכויות יוצרים, ולכן אינן מוצגות כאן. אופי התמונות עצמן (אלה שבצד המזרחי) מובהר עוד יותר על ידי בחינה מדוקדקת של תמונות בצדדים האחרים של בית הכנסת.
מסקנותיי הן כי נראה שמשפחת אבולעפיה השתמשה בסמל או בתג הראלדי וכן בשימוש רשמי יותר בשלט על גבי מגן בזמן דון שמואל אבולעפיה (1320-1360), אם לא קודם לכן. אך באופן כללי יותר, אנו יכולים להסיק כי תמונות ברורות של כל האנדרטאות שנותרו מהקיום היהודי ברחבי אירופה, יסייעו מאוד להמשך המחקר אודות המורשת התרבותית של קהילות אלה ובין היבטים אחרים, גם מנהגי ההרלדיקה (הראות) שלהם. זה תלוי באופן טבעי בהפיכת תמונות כאלה לזמינות באינטרנט. דרישות נוספות הן שתלמידי היסטוריה, תולדות האמנות, היסטוריה יהודית וכו' יתוודעו לקיומה של ההרלדיקה בקרב יהודי אירופה, ויעודדו לחקור אותה או לכלול היבטים אלה בכל מחקר שהם עושים בנושאים הנ"ל, כאשר הדבר מתאים.
מקורות וקישורים:
- אנציקלופדיה יהודית (1906): אבולעפיה; אבולעפיה, אברהם (ואחרים)
- ויקיפדיה (באנגלית): אבולעפיה (שם משפחה); בית הכנסת אל טרנסיטו; שמואל הלוי
- ויקישיתוף: אל טרנסיטו
- המוזיאון הבריטי: חותם טודרוס בן שמואל
- Encyclopedia.com: Abulafia, Samuel ben Meir Ha-Levi
- Daniel M. Friedenberg, Medieval Jewish Seals from Europe, Wayne State University Press, Detroit, IL, USA, 1987, pp. 124-126. (Available online through Project Muse, JHU, here).
הרואה העברי 
